בקשה לביטול עיקול
1. המשיב עתר למתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, כנגד המבקשות, כנגד שני אנשים נוספים ובנק ירושלים בע"מ. בעקבות מתן הצו, פנו המבקשות בבקשה לביטולו. טענתן העיקרית של המבקשות, כפי שיובהר להלן, נעוצה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת ובהעדר כל בסיס לשימוש בעיקרון הרמת המסך,שכן העיקולים הוטלו על נכסים שהזכויות בהם הנן למבקשות בעוד שהחייבים הנם אחרים.
טענות המשיב
2. לטענת המשיב, המשיבים 1 ו - 3 בבקשה למתן צו עיקול, מר ליפא גלובינסקי (להלן: "גלובינסקי") ומר גרשון קרויזר (להלן: "קרויזר"), הנם אנשי עסקים ויזמים. המבקשת 1, חב' גלובינסקי אחזקות ונהול בע"מ, מצויה בבעלותו ובשליטתו של גלובינסקי, והמבקשת 2, הנה חברה המצויה בבעלותו ושליטתו של קרויזר. המבקשת 3 הנה חברה העוסקת במקרקעין ובתיווך, וגלובינסקי מחזיק בה מניה אחת מתוך 100 מניות רגילות וקרויזר משמש בחברה זו כדירקטור. המשיב מס' 6 בבקשה למתן צו עיקול, בנק ירושלים, מחזיק בשעבוד על המקרקעין נשוא הבקשה. אין חולק בנוגע עם עובדות טכניות אלה. המבקשת 1 הנה הבעלים של זכויות בנכס הידוע כחלקה 117/2 בגוש 30105, והמבקשת 2 הנה הבעלים של הזכויות בנכס הידוע כחלקה 117/1 בגוש הנ"ל. המדובר הוא ביחידות בבית משותף הנמצא ברחוב אליעזרוב 1 פינת רחוב גבעת משה בירושלים. בשנת 1999 נערך הסכם שיתוף בין כל בעלי הזכויות בנכס (סה"כ - 27 בעלים) בנוגע עם בניה משותפת עתידית אותה מתכוונים הבעלים לקיים על חלקה זו ובאשר לחלוקת הדירות שייבנו במקרקעין, והוסכם, בין היתר, כי למבקשות 1 ו - 2 תוקצה יחידה מס' 17 המצויה בקומה א' . עוד נקבע בהסכם השיתוף כי כל שטח הקרקע "הבלתי חפורה מתחת לבניין כולו ומתחת לכל החצרות (דהיינו מתחת לכל שטח החלקה כולה)... למעט המחסנים... ואת כל הקרקע מתחת לקומת המחסנים ואת כל הקרקע מתחת לחניונים כולם, תהיה צמודה ליחידה מס' 17" (סעיף 7 להסכם השיתוף). העיקול ניתן, בין היתר, בנוגע עם זכויות גלובינסקי וקרוזיר במקרקעין הנ"ל ובמקרקעין נוספים הידועים כגוש 30067 חלקה 42 ת"ח 2 -4.
3. לטובת המשיב ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד גלובינסקי וקרויזר, זאת בנוגע עם טענות המשיב בדבר מצג שווא והטעיה שנוצרו על ידי גלובינסקי וקרויזר כלפי המשיב, באשר לזכויות השניים במקרקעין מסויימים באיזור הכפר שריפאת ומלחה בירושלים. פסק הדין ניתן ביום 20/10/03, והוא חייב את גלובינסקי וקרויזר בהשבת סך של כ - 400,000 דולר למשיב. ערעורם של השניים, לבית המשפט העליון נדחה ביום 15/4/07. המשיב נקט בהליכי הוצאה לפועל למימוש פסק הדין, וביום 25/10/07 עמד סכום החוב בתיק ההוצל"פ על סך של כ - 4,400,000 ש"ח. הליכי ההוצאה לפועל, לרבות עיקולים שונים והוצאת צווי מאסר, לא היה בהם להועיל בגביית חובם של גולובינסקי וקרויזר, למשיב. בבקשתו של המשיב, למתן צו עיקול, מפרט המשיב את הקשר שיש למבקשות 1 ו - 2 במבקשת 3 ולפיו, אף שגלובינסקי אוחז במניה אחת מתוך מאה מניות של חברה זו, יתר המניות הוחזקו בידי חברה זרה שנמחקה ברשם החברות באי מאן, ולמעשה גלובינסקי וקרויזר שולטים בחברה זו. עוד בא פירוט להליכים משפטיים שונים, מפותלים ומורכבים, שהתנהלו בנוגע עם נכס אותו רכש קרויזר בשנת 1995 ברח' ראשית חכמה בירושלים, חלקה 42 בגוש 30067, ולנכס שנזכר לעיל ברחוב אליעזרוב, ומכר החלל שמתחת לקרקע באותו נכס על ידי המבקשות 1 ו - 2 לרוכשים שונים, ונטען כי מדובר בעסקאות פיקטיביות ולכך שבנק ירושלים העניק לגולובינסקי וקרויזר הלוואה בסך של 10,575,000 ש"ח בגינה שועבדו המקרקעין, ובא פירוט לצווים שיפוטיים, לרבות צווי עיקול, שניתנו לחובת המבקשות 1 ו - 2 לבקשתם של רוכשי הזכויות בנכס ברחוב אליעזרוב. המשיב הפנה לפרוטוקול דיון מיום 27/10/03 שהתקיים בבית משפט זה בבש"א 4365/02 שבו היו גלובינסקי, קרויזר והמבקשות 1 ו - 2 חלק מהנתבעים, שם הצהיר ב"כ המבקשות כי הזכויות בחלל שבבניין ברח' אליעזרוב הנן בידי קרויזר והמבקשת 1.
המשיב מסכם את הפרק העובדתי בבקשתו למתן צו עיקול (שחלק ניכר ממנו כולל עובדות שאינן נחוצות) וטוען כי משנודע לו כי גולובינסקי וקרויזר מחזיקים "באמצעות חברות שבשליטתם בזכויות במקרקעין רח' אליעזרוב...", הוא פנה בבקשה זו לעיקול אותם מקרקעין, לאחר שבקשה דומה בלשכת ההוצאה לפועל נדחתה.
4. טענת המשיב הנה כי המבקשות, גלובינסקי וקרויזר, חייבים כלפיו ביחד ולחוד ויש לראות את המבקשות "כגוף משפטי אחד" ואת קרויזר, גולובינסקי והמבקשת 2, כגוף משפטי נוסף, ובמידת הצורך להרים את מסך ההתאגדות, שכן גלובינסקי וקרויזר פעלו בשם החברות. המשיב מבקש להסיק מהחלטות שיפוטיות אשר ניתנו בהליכי ביניים, בעניינים אחרים, בדבר יצירת זכות או הרמת מסך בין המבקשות או מי מהן, ולבין גלובינסקי או קרויזר, כי יש להרים מסך גם בעניינו, דהיינו בין גלובינסקי וקרויזר כחייבים על פי פסק הדין, ולבין המבקשות. כן נטען כי אי מתן צו העיקול יסכל את ביצוע פסק הדין לאור דרכי פעולתם של גלובינסקי וקרויזר.
5. בחקירתו של המשיב, במסגרת הדיון בבקשה לביטול העיקולים, הודה המשיב כי ידיעת 'המרמה' לה טען בנוגע עם גלובינסקי וקרויזר מקורה ב"מה שידוע ברחוב" והוא מוסיף כי למעשה המידע מגיע אליו מכלי שני. גם המידע באשר להוצאת כספים במרמה מבנק ירושלים, לה טען, ידועה לו, לפי דבריו, מ"מישהו מבנק ירושלים אמר לי את זה", ובהמשך אישר כי הפרטים אותם פירט בתצהירו בנוגע לעסקאות השונות, בהן היו מעורבים מי מהמבקשות או הקשורים בהן "אלה דברים שלא נגעו אלי" (אם כי, אין כוונתו בכך לפסק הדין שניתן לטובתו). המשיב אישר כי אין לו כל קשר לעסקה בנוגע עם הנכס שברחוב אליעזרוב או הנכס בראשית חוכמה.
6. המשיב נמנע מלחקור את גלובינסקי וקרויזר על תצהיריהם אשר תמכו בבקשה לבטול העיקול (אמנם המשיב לא היה מיוצג אולם הובהרה לו זכותו לעשות כן והוא ויתר על כך). בתצהירו,מפרט גלובינסקי כי פעילותה הכספית של המבקשת 1, מנותקת מפעילותו הכספית האישית או מפעילות חברה אחרת הקשורה בו, וכן אינו מעורב כלל ועיקר בפעילות המבקשת 3 ואינו זכאי לקבל דבר ממבקשת זו. עוד טען כי המבקשת 1 לא הוקמה לצורך התחמקות מפעילותו העסקית. דברים דומים פירט בתצהירו מר קרויזר, בנוגע לקשר בינו ולבין המבקשת 2, והוסיף כי מדובר בחברה שהוקמה לפני שנים רבות בלא קשר ליחסים עם המשיב.
7. בסיכומיו, טוען המשיב כי הציב תשתית מספקת לצורך הרמת מסך ההתאגדות במסגרת הוראת סעיף 6 (ג) לחוק החברות, תשנ"ט - 1999, על בסיס טענת תרמית "...כאשר השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם". אכן, בעיקרון, אין חולק על כך כי במידה שניתן לבצע הרמת מסך ההתאגדות בין בעל המניות ולבין החברה, בנסיבות המנויות בהוראת סעיף 6 לחוק החברות, כי אז יקום בסיס להיעתר לבקשת המשיב, ולדחות את הבקשה לביטול הצו הזמני. יחד עם זאת, יש לשים לב לכך שהרמת מסך מתבצעת על פי הוראת סעיפים 6 - 54 לחוק החברות, סעיפים אשר תוקנו ביום 17/3/05 (תיקון מס' 3). התיקון צמצם את האפשרויות להרמת מסך ולהטלת אחריות אישית על בעלי מניות ועל אורגנים בחברה (ר' מאמר של ד"ר אירית חביב-סגל, חוק החברות (תיקון מס' 3), רפורמה חקיקתית בדיני חברות, פורסם בכתב העת לענייני תאגידים, כרך ב'). בענייננו, לא ברור מטיעוני המשיב לאיזה תקופה הוא מייחס את המעשים המזכים אותו, לשיטתו, בהרמת מסך, האם מדובר בתקופה שלפני תיקון 3 או לאחריו, או במסגרת שתי התקופות, שכן, כאמור, התיקון שינה, במידה מסויימת, את כללי המשחק בסוגיה זו. כפי שמציין המבקש, הוא אכן הציב תשתית לראיות בדבר חובם של גלובינסקי וקרויזר, זאת לאור פסק הדין החלוט שניתן נגדם. אף לדרישת ההכבדה בנוגע עם ביצוע פסק הדין שכבר ניתן, למעשה אין חולק, ומשום כך לא הצטרפו גלובינסקי וקרויזר לבקשה לביטול צו העיקול. אולם, הנתונים הרבים אותם פירט המשיב, הן בבקשתו למתן צו עיקול והן בתגובתו ובסיכומיו בבקשה לביטול הצו, ובכללן טענות בדבר עסקאות פיקטיביות בין המבקשות ולבין "אברכים תמימים" (סעיף 11.1 לסיכומיו), הקמת חברות קש (סעיף 11.2), ביצוע עסקאות נדל"ן תחת זהויות עלומות בכל הנוגע לנכס ברח' ראשית חכמה (סעיף 11.3), שימוש בייפויי כח ללא הרשאת החתומים ובניגוד לרצונם, (סעיף11.4), הברחה ועיכוב כספי המשיבים בפעילות החברות (סעיף 11.6), ביצוע פעולות הסתרה (סעיף11.6), אינן אלא טענות כלליות, המבוססות, ככל שהדבר נוגע למעשי התרמית מצד גלובינסקי וקרויזר ומעורבות המבקשות, על עדויות שמועה, ורסיסי מידע. המשיב, בבקשו להקיף כל טענה אפשרית, לא הציב נדבך יסודי, ממשי, ראוי, שישמש כמנוף להרמת מסך, כאשר, לצד זאת, הוא נמנע מלחקור את גולובינסקי וקרויזר על תצהיריהם ובכך הותיר על כנה את גרסתם בדבר העדר כל קשר עסקי או אחר בין המבקשות ולבין המשיב או בדבר ניתוק כל פעילות כספית בין החברות ולבין גלובינסקי וקרויזר. בנוסף, עומדת למשיב לרועץ העובדה שהתחייבותו שניתנה במסגרת הבקשה לעיקול, בהתאם להוראת תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, נטולת משמעות, לאור הצהרתו לעניין יכולתו, וליתר דיוק העדר יכולתו, לכבדה במידת הצורך.
בנסיבות אלה, המסקנה הנה כי צו העיקול שניתן בבש"א 7504/07, ביום 4/11/07 - מבוטל.
שאלת ההוצאות תתברר בהליך העיקרי.
ניתנה היום כ"ג ב אדר ב, תשס"ח (30 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
|
ר' כרמל, רשם
בית משפט מחוזי
ירושלים
|
קלדנית: רחל אמויאל